At Last ~ לעומת ~ כשתבוא אהבה

הנה יצירה המציגה מציאות רצויה, עמוקה, מרגשת, בצורה ובמהות מקסימה ומזמינה התהוות. לא משנה אם היא כבר התרחשה, או שעדיין לא.

מביאה את זה לכאן כהשראה מתוקה להתייחסות שלפני המימוש, כאילו זה כבר קרה, התממש, הוגש על מגש ונטעם:





ודוגמא למה שלא ממש כדאי:
שיר נוגע וקסום ומעורר התרגשות, אבל שמתאר את הדברים ב"כש..." "אז..."
אנחנו מעדיפים שלא לעשות את זה, וכך להמשיך להשאיר את זה בעתיד, שנע בכל רגע קדימה, הרחק מאיתנו:

ריצה למרחקים ארוכים

אז יום אחד מקבלים החלטה כלשהי.
משהו שאנחנו רוצים להגשים.
כן, כך זה יהיה. כך אנחנו רוצים שזה יהיה.

ואז, עוברים הימים.
אולי עשינו כמה דברים בכיוון.
אולי אפילו התקדמנו יפה לעברו.

אבל דברים חדשים ואחרים מופיעים.
מושכים את תשומת הלב.
מעניינים, מרגשים, רצויים אף הם.

וכך, בכלל מבלי שים-לב.
הרצון ההוא נזנח, נשכח, נגנז.
אולי אפילו עם שים-לב.

הדרך אל דברים שונים.
לוקחת זמן כזה ואחר, מיוחד.
לעיתים זמן ארוך מאד.

יש מקום להתעדכן בתשוקותינו.
בהחלט לאפשר לרצון להתדייק.
לתת להשתנוּת להתרחש גם כאן.

אבל הדרך לעברן.
לא תמיד, אבל מידי פעם.
לוקחת את הזמן.

ויש מיומנות כזאת חביבה.
של ריצה למרחקים ארוכים.
שנדרשת כאן ללמידה.

מעניקה את היופי שבלהסתכל.
על פרויקט שנבנה וצמח.
לאורך מאות שנים.

+

הפתיחוּת לתקשר ביני לביני.
את הרצון העמוק שנשאר.
גם לאור השינוי הבלתי-פוסק.

מה שיהיה חשוב גם מחר.
לא משנה מה אהיה.
יישאר.

ים של הזדמנויות

כן כן.
הזדמנויות נפתחות ומתגלות כל הזמן.
ללמידה, לשינוי, ליצירה ולהגשמה.

הן כאן, רוחשות מסביבנו, בתוכנו, תמיד.
כמו פרפרים עדינים הפועמים בכנפיהם, חיים לזמן קצר, חולף.

הזדמנויות מתחילות ומסתיימות.
ומגיעות אחרות חדשות. שונות. דומות. אחרות.

לתפוס אותן. לשים לב. לשתות את צוּפן.

לראות שעכשיו זה זמן להתבונן על הכאב הזה ולא לשקוע בו.
לראות שעכשיו האדם הזה מראה לי את החוסר קבלה שלי.
לזכור שמה שאני מנסה לעשות זה ללמוד את זה.
להבחין בכך שכשנכנסתי לחנות הזאת שכחתי את עצמי.
לקלוט שמה שאני עושה עכשיו זה משקרת לעצמי בעדינות.
להרגיש את האדם שמולי כל פעם מחדש.
להרגיש את הגוף שלי בכל פעם מחדש. חי.

למצוא אותן עכשיו, כי הן כאן, תמיד.

מתחילות ונגמרות. חד-פעמיות.

הן לא מחכות שנתעורר.

הן מגיעות וחולפות.

כמו רוח שחולפת, נוגעת לא נוגעת.

נחמד לגלות # 2

שכשאדם פתוח ומאיר את דרכו באהבה ועם מטרות בהירות ונעימות לו, אז כל דבר שמתרחש סביב, כולל כל מה שקורה בכל רגע, בין אם הוא תופס אותו כהצלחה או לא, תומך בו לחלוטין בדרכו.


וד"א, גם כשאדם מעורער, מבולבל, מפוזר וזועף, ואין לו מושג מה הוא רוצה והוא בטח לא מעז לבקש, כי גם אז, כל מה שמתרחש סביבו, תומך בו לחלוטין בדרכו. רק שדרכו מובילה אל שומקום נבחר ומבקשת לשלב דברים שאולי לא רצויים לו כלל.

אז, התמיכה היא מסביב ולמעשה גם בפנים, מכל כיוון ובכל היבט.
מה שנשאר זה אולי גם להבחין בכך, ליהנות. לעיתים נראה שניתן רק בדיעבד...


ו...אפשרות מדליקה בנוגע לתמיכה, במובן ספציפי אחד:
אפשר לבקש ולקבל תמיכה ממש נהדרת מאנשים שכבר הצליחו בדרך שבוחרים. הם נוטים ליהנות מהאפשרות לעזור לאנשים שנמצאים עדיין בדרך. חישבו על עצמכם אחרי הגשמה רצויה, האם לא הייתם רוצים לאפשר הלאה את המימוש? נסו ותגלו.

רגע שקט

יש בדממה איכות מיוחדת המאפשרת לחדש לצמוח מתוכה.
לדברים להיוולד מתוך האין, מתוך הרגע המפסיק להמשיך, רגע פתוח ולא עושה.

להיכנס לתוכה, אם זה מתוך מצב גופני שהולך ומדומם מנועים, מתוך הרפיה וכניעה לאי-עשיה שכזו ואם זה בתוך התמקדות בשקט שקיים כבר כאן כבר והעצמה שלו ועוד מיקוד והעצמה ושקיעה אל תוך שקט שכזה ואם זה בנשימה שנמשכת מעט יותר ומודעת עוד. ובכל דרך אחרת של גישה לדממה הזו. כאן עכשיו בנוכחות שחווה יופי.

האם את מנסה עכשיו להיות שקטה יותר, להיות רועשת פחות?
בואי ונסי, יקרה. הרי לחשוב על הדברים לא הוסיף בך שלווה. נסי, ולו לרגע, למצוא את השקט שלך, בך.

בכל דרך אליו, השקט מאפשר חיבור ליצירתיות, להתחדשות ולפתיחה של מקומות שהם מעבר לדעת ולידיעה.

הכל הופך זהב

כשמה שמסתכלים עליו נשטף באור של נוכחות, אמון וכוונה, אז הכל הופך זהב.

אפשר לנסות ולהתבונן על דבר כלשהו, פנימי או חיצוני, מוחשי או מופשט, ולהתחיל עם מיקום-קצה של הסתכלות שלילית וביקורתית, ולהרגיש את ההשפעה של ההסתכלות הזאת.

ואז - להסתכל על אותו הדבר ממש, הפעם עם חיבה ותחושת התלהבות, אולי אפילו אהבה...

+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++

ו...כן, זה אכן דורש הכרות עם איך הבפנוכו שלנו עובד ויכולת בסיסית של גמישות פנימית.
אפשר להתחיל להתאמן כבר עכשיו על עבודה עם האקלים הפנימי.
אפשר לנסות ברגע זה ממש להרגיש קצת יותר הנאה מלפני רגע, כדוגמא.
ניסיתם? אוקיי. מעניין מה התרחש בעקבות הניסיון. ספרו גם לי.

מחוגי השעון

ניסיתם פעם להתבונן על מחוגי הדקות או השעות בשעון ולעקוב אחרי התנועה שלהם?

סבירות גבוהה, שגם אם תתמקדו בכל כוחכם ובריכוז-על, לא תבחינו בדבר והמחוג ייראה עומד על כנו בעקשנות, אבל אם תסתכלו כמה דקות אחר-כך, הפלא ופלא! זה זז. וכמה שעות אחר-כך בכלל...

כך גם בתנועות בחיים של שינוי והגשמה.

התהליכים מתרחשים לרוב כתנועה בלתי מורגשת כשנמצאים ממש בתוכה.
אם תנסו לעקוב ממש בכל רגע על מצב ההתקדמות שלכם, והאם דברים משתנים והאם כבר הגעתם, סיכוי גדול שתחוו בעיקר תסכול ובהמשך גם יאוש.

אבל אפשר להבחין בה כהתממשות ברגעים לאורך הדרך.

יש ערך גדול בלאפשר לדברים לקרות.
יש ערך רב באורך הרוח המניחה.
ובהתמדה ללא תלות בתוצאות הנראות לעין.

מישורים ומורדות

בדרך שבה הולכים, יש גוונים שונים להתנהלות שלה, או לחוויה שלנו אותה, או לפרשנות שלנו אותה למעשה. כדאי אולי להבחין בגוונים האלה ולנהוג בהם כמעניקי תשורות ומידע יקר ערך במקום להתבוסס יותר מדי בלשפוט ולרצות שיהיו אחרת.


לפעמים זה מרגיש כמו עליה, כמו התקדמות, כמו שיפור, כמו שינוי וממש אפשר להרגיש את הרוחות החדשות והמרעננות מנשבות והמוני דברים קטנים כגדולים מציגים עצמם בפנינו ומרגשים בצלצולים של "הנה זה קורה". "סוףסוף זה הגיע".

ולפעמים יש תחושה שהולכים על מישור מישורי לחלוטין, ממש אפשר לראות הלאה לקילומטרים, וזה הכל נראה אותו הדבר. אין חדש תחת השמש. אני טוחן מים פה, והכל נשאר אותו הדבר.

לפעמים יש תחושה של עצירה, של תקיעה. הכל תקוע, שום דבר לא זז. לא בדיוק more of the same אלא יותר תקוע. כאילו כל העולם מסתובב ונע ואנחנו נשארים במקום. תקועים. לא זז.

ולפעמים החוויה היא של התדרדרות בזווית גדולה או קטנה, אבל כלפי מטה. יש תחושה של צעדה בלתי-רצונית אחורה אל מצבים בלתי רצויים שכבר נתפסו כפאסה לחלוטין. ומה הם מגיעים לכאן שוב, באמת.


בכל מקרה, השאיפה היא לצפות על הנוכחי, לקבל אותו, ולהמשיך להתכוונן עוד יותר במדויק אל עבר המקום שאליו שאנחנו הולכים. בעדינות.

מתי מגיעים? :-)

אקולוגיה פנימית

היכולת לשמור על המערכת האקולוגית הפנימית שלנו מאוזנת, בזמן שאנחנו יוצרים שינויים מרחיקי לכת, הינה יכולת משמעותית. אחרת, אנחנו עושים דרך שהינה משנת חיים, אבל לא באמת לוקחת אותנו בחשבון.

תארו לכם ששינוי שאנחנו מבקשים להגשים יהווה ביטוי מרגש של חלומו הרטוב של צורך או רצון בתוכנו ולעומת זאת איום מסיבי על היבט אחר בתוכנו. הדבר עלול ליצור חיכוכים וקשיים ואף להביא לעצירה מוחלטת של ההתקדמות שלנו. למעשה רוב התשוקות שלנו לא הופכות ל'מה שיש' בשל אספקטים מסוימים בנו שלא רוצים בהתגשמותם, מבחינתם: לטובתנו - כמובן.

לדוגמא:
בחור המנסה להגשים רמה גבוהה של הכנסה דרך עבודה כלשהי כעצמאי ולעומת זאת חלקים בתוכו שמה שחשוב עבורם הוא מלא זמן פנוי ובעיקר בילוי עם חברים, והם מתמלאים בפחד לקראת הגשמה של מצב שכזה.

השאיפה היא לאפשר תנועה קדימה, וביחד איתה לוודא שאנחנו לא מתעלמים מאספקטים במערכת שלנו שמעוניינים בדברים אחרים לגמרי, אלא - שמים לב אל חלקים כאלה, אם קיימים, ומוצאים פתרונות יצירתיים שמאפשרים למערכת להמשיך ולפעול באופן הרמוני בתוכה.

הסיבה לשאיפה הזו היא לא רק תנועה חלקה קדימה, אלא גם שאיפה רחבה יותר להתחשבות בכלל המערכת ולא רק בקולות נבחרים. זה שאנחנו בוחרים להתמקד ברצון כלשהו ולהגשים אותו, לא אומר שלא קיימים בתוכנו רצונות שונים המבקשים התייחסות וכשאנחנו לוקחים אותם בחשבון הכל הופך מחובר ונעים יותר.

השאיפה היא לקדם כל חלק בתוכנו, ברמה כלשהי, לעבר הגשמה.

אז לא מדובר על לנסות לאתר כל רצון ותשוקה ודחייה ולספק אותם בכל רגע (מה שיכול להיות מאתגר ואולי בלתי אפשרי), אבל דרך איתור פחדים שלנו מהגשמה של מצבים עתידיים, אנחנו יכולים בקלות להגיע אל הרצונות שעומדים מאחוריהם ומחפשים תשובה. והפחדים הללו, מציגים עצמם באופן טבעי, בעיקר ככל שאנחנו מתקדמים יותר לקראת המצב המוגשם המאיים עליהם.

ואם להמשיך עם הדוגמא הקודמת, אותו בחור בוודאי יחוש בקלות את הפחד לאבד את הזמן הפנוי שלו והקשרים עם חבריו, ברגע שיתחיל לקדם את ענייני העיסוק העצמאי שלו.

והפחדים האלה, בשונה ממכשולים בדרכו, הם סימני דרך מאד עוזרים, לחשיפת הרצונות הנוספים שקיימים בו ושהוא באמת רוצה לטפל בהם. הטיפול יכול להיות מגוון וכדאי שיהיה יצירתי, ובכל מקרה לא מדובר על נוסחה כלשהי להפעלה, אלא ניתן לגלות אפשרויות שונות ליצירת אקולוגיה פנימית.

ואם לחזור אל חברנו השאפתן, כי אז ייתכן, לדוגמא, שהוא יבחר לפתוח עסק של בר לילי או מקום מפגש חברתי, שם הוא יוכל להתראות עם חבריו בכל עת, ואפילו יותר מבעבר. וכך, שתי ציפורים קיבלו מקום של כבוד על הענף שלו. ויש אפילו כפל רווח עבורו.

אז לסיכום: אני רוצה לקחת בחשבון חלקים שונים במערכת שלי ולשאוף לאיזון אקולוגי. לאורך הדרך, אני מתכוונת לשים לב לצרכים ורצונות שונים שעולים בי ולאתר פתרונות יצירתיים ומדויקים גם עבורם.